המכון לפוליטיקה וחברה פרסם, במסגרת תוכנית עדנאן אבו עודה לחקר התנועה הציונית וישראל – עין, מחקר חדש שכותרתו “מן ההקמה ועד השבעה באוקטובר: מדידת ההשפעה הפוליטית והאסטרטגית של בנימין נתניהו בהשוואה לאליטה השלטת בישראל (1948–2026)”. המאמר בוחן את מקומו של נתניהו בקרב המנהיגים המשפיעים ביותר על מבנה המדינה הישראלית, באמצעות השוואתו לדוד בן-גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין ויצחק שמיר, ומציע מסגרת אנליטית המבחינה בין היקף ההשפעה הפוליטית, כיוונה ומידת המשכיותה, ובכך מאפשרת לחרוג מן הזיקה הישירה בין משך ההישארות בשלטון לבין היקף ההישג האסטרטגי.
על פי המאמר, הערכת השפעתו של נתניהו משתנה בהתאם למדד שבו נעשה שימוש; הוא מדורג במקום השני אחרי בן-גוריון מבחינת ההשפעה המצטברת, לפי המדד שנבנה, אך יורד למקום הרביעי מבין חמשת המנהיגים כאשר מחשבים את צפיפות ההשפעה ביחס לשנות השלטון. תוצאה זו מצביעה על כך שאורך תקופת שלטונו תרם באופן יסודי להרחבת השפעתו, מבלי שמשמעות הדבר היא עליונותו ביכולת לחולל תמורות מבניות בפרק זמן קצר יותר.
המאמר מבהיר כי ייחודיות ניסיונו של נתניהו מתבטאת ביצירת שינוי באמצעות הצטברות הדרגתית, דרך הרחבת ההתנחלות, ביסוס תמורות משפטיות ומוסדיות, ועיצוב מחדש של המפה האלקטורלית והחברתית. בהקשר זה הוא דן בחוק הלאום, בניסיונות לשנות את האיזון בין הרשויות, ובתמורות בכלכלה הפוליטית, ורואה בהשפעת מדיניות זו דבר החורג מהחלטות בודדות אל עיצוב מחדש של מבנה המדינה וכיווניה בטווח הארוך.
מנגד, המאמר מבחין בין רוחב ההשפעה לבין השגת רווחים אסטרטגיים בני-קיימא, ודן בגבולות יכולתו של נתניהו להמיר עליונות צבאית בהסדרים פוליטיים קבועים. כמו כן הוא בוחן את תפקידו בהפרדת מסלול הנורמליזציה הערבית מהסדרת הסוגיה הפלסטינית, וסבור כי התרחבות ההתנחלות מייצגת אחד מן ההיבטים של מורשתו שקשה ביותר לסגת מהם, בשל העובדות הגאוגרפיות והדמוגרפיות שהיא כופה, המעמיקות את המגבלות בפני כל הסדר פוליטי עתידי.
המאמר מסיק כי הבנת מורשת נתניהו מחייבת להתבונן בתמורות העשויות להימשך לאחר יציאתו מן השלטון, ובראשן השינויים שחלו במנגנוני האחריותיות הפוליטית והמוסדית. הוא מקדיש תשומת לב מיוחדת לסוגיית האחריות לכישלון השבעה באוקטובר, ורואה בהחלשת האחריותיות גורם שעלול להותיר השפעה החורגת מדמותו של נתניהו אל כללי פעולתה של המערכת הפוליטית הישראלית, ואל יחסיה של ההנהגה הפוליטית עם המוסדות הביטחוניים והמשפטיים ועם החברה.
לקריאת המאמר המלא:
